בשנתיים שלוש האחרונות כל נושא הפינוי בינוי צבר תאוצה וקפיצה משמעותית קדימה בישראל. קחו לדוגמא את כמות המתחמים ויחידות הדיור שאושרו בעשור האחרון: אם ב2010 אושרו קרוב ל1900 דירות ב9 מתחמים הרי שב2014 היינו עדיין סביב 2300-2400 דירות בשנה ב8 מתחמים. ייתכן ובשל דוח מבקר המדינה, הקמת המנהלות המקומיות להתחדשות עירונית או תמורות אחרות שקרו בין השנים 2015-2018 אבל כבר ראינו אישור של מתחמים בהיקף דו ספרתי ועד 29 ב2018 עם כמות דירות שחצתה את ה10 אלף ב2018 (11,156). אך הקפיצה האמיתית החלה ב2019 ו2020 עם 31 ו35 מתחמים שאושרו בהתאמה וכ26 אלף דירות בכל אחת מהשנים הללו. מעניין לראות איך תימשך המגמה של אישורי פרויקטים של פינוי בינוי וכמות הדירות.
עשר הערים המובילות במצטבר הן רחובות עם המרה של אלפיים דירות ל12 אלף וחצי, יותר מפי 6. תל אביב יפו עם המרה של 3100 דירות ליותר מ10 אלף, פי 3. לוד עם המרה של 1600 דירות ל10 אלף דירות, ירושלים עם המרה של קרוב ל3 אלף דירות ל10 אלף דירות. אחריהן מגיעות בת ים, קרית אונו, נתניה, חיפה, יהוד ואשדוד. בולטת בהיעדרה דווקא רמת גן שנחשבת לבירת התמ"א 38 וכנראה אושרו בה הרבה פחות דירות בפינוי בינוי.
הערים המובילות בהיתרי בנייה (לדעתי תמונה מדויקת יותר הכוללת הן את התמ"א 38 והן את הפינוי בינוי): קריית אונו באופן מפתיע במקום הראשון עם קרוב ל2500 דירות ואחריה תל אביב יפו, יהוד, חיפה, רמת גן, חדרה, רחובות וראשון לציון. בהמשך הטבלה מופיעות גם רמת השרון, נתניה ואשדוד. אך בעוד שבפינוי בינוי אנו רואים התחזקות ותנופה דווקא בתמ"א 38 ישנה דווקא מגמת האטה: השיא בכמות הבקשות התרחשה בין השנים 2014-2015 אך מרבית האישורים ניתנו ב2018-2019 מה שייתכן ומצביע על מגמה של מתן יותר אישורים בשנים האחרונות (למעט שנת הקורונה) אך שינוי באופי הבקשות של דיירים שייתכן ומנסים לפנות לאפיק של פינוי בינוי המשתלם יותר. מסקנה זו מתחזקת לאור הנתון המעניין כי בשנים 2010-2012 90% ומעלה מהבקשות היו של עיבוי וחיזוק מבנים ואילו מ2015 באזור המחצית מהבקשות וב2020 לראשונה הרוב הן להריסה ובנייה מחדש (תמ"א 38/2).